×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא גיטין ס״ו.גמרא
;?!
אָ
דְּרָא רַבִּי אֲבִינָא לְסִילְּתֵיהּ וַאֲזַל לְגַבֵּי דְּרַב הוּנָא רַבֵּיהּ דְּאָמַר רַב הוּנָא גִּיטּוֹ כְּמַתְּנָתוֹ מַה מַתְּנָתוֹ אִם עָמַד חוֹזֵר אַף גִּיטּוֹ אִם עָמַד חוֹזֵר. וּמָה גִּיטּוֹ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא פָּרֵישׁ כֵּיוָן דְּאָמַר כִּתְבוּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר תְּנוּ אַף מַתְּנָתוֹ אכֵּיוָן דְּאָמַר תְּנוּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלָא קְנוֹ מִינֵּיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא אִי מָה מַתָּנָה ביֶשְׁנָהּ לְאַחַר מִיתָה אַף גֵּט יֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא מַתָּנָה אִיתַהּ לְאַחַר מִיתָה אֶלָּא גֵּט לְאַחַר מִיתָה מִי אִיכָּא. אֶלָּא רַבִּי אַבָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת הִיא וּמַתְּנַת שכ״משְׁכִיב מְרַע בְּמִקְצָת בָּעֲיָא קִנְיָן מִכְּלָל דְּרַב הוּנָא סָבַר לָא בָּעֲיָא קִנְיָן וְהָא קי״לקַיְימָא לַן גדְּבָעֲיָא קִנְיָן שָׁאנֵי הָכָא דְּמִצְוָה מֵחֲמַת מִיתָה הוּא. מִכְּלָל דר׳דְּרַבִּי אַבָּא סָבַר מִצְוָה מֵחֲמַת מִיתָה בָּעֲיָא קִנְיָן וְהָא קי״לקַיְימָא לַן דדְּלָא בָּעֵי קִנְיָן. אֶלָּא רַבִּי אַבָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ חַמְרָא לָא קָאָמַר דְּמֵי חַמְרָא לָא קָאָמַר מֵחַמְרָא קָאָמַר וְאִידַּךְ מֵחַמְרָא כְּדֵי לְיַיפּוֹת אֶת כֹּחוֹ שְׁלַחוּ מִתָּם המֵחַמְרָא כְּדֵי לְיַיפּוֹת אֶת כֹּחוֹ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ומִי שֶׁהָיָה מוּשְׁלָךְ לְבוֹר וְאָמַר כׇּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ.: גמ׳גְּמָרָא: וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא שֵׁד הוּא א״ראָמַר רַב יְהוּדָה כְּשֶׁרָאוּ לוֹ דְּמוּת אָדָם. אִינְהוּ נָמֵי אִידְּמוֹיֵי אִידְּמוֹ דַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ בָּבוּאָה זדַּחֲזוֹ לֵיהּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה וְדִלְמָא אִינְהוּ נָמֵי אִית לְהוּ א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא לִימְּדַנִי יוֹנָתָן בְּנִי בָּבוּאָה אִית לְהוּ בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לֵית לְהוּ. וְדִלְמָא צָרָה הִיא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חבִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין.: מתני׳מַתְנִיתִין: טהַבָּרִיא שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגָּג וְנָפַל וָמֵת אָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל יאִם מֵעַצְמוֹ נָפַל הֲרֵי זֶה גֵּט אִם הָרוּחַ דָּחַתּוּ אֵינוֹ גֵּט.: גמ׳גְּמָרָא: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי אִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ הֲרֵי זֶה גֵּט וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבָרִיא שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגָּג וְנָפַל וָמֵת וְאָמַר רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל הֲרֵי זֶה גֵּט אִם הָרוּחַ דָּחַתּוּ אֵינוֹ גֵּט. הָהוּא גַּבְרָא דְּעָל לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַשְׁכַּח מַקְרֵי יָנוֹקָא וּבְרֵיהּ דְּיָתְבִי וְיָתֵיב אִינִישׁ אַחֲרִינָא גַּבַּיְיהוּ אֲמַר לְהוּ בֵּי תְרֵי מִינַּיְיכוּ נִכְתְּבוּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ לְסוֹף שְׁכֵיב מַקְרֵי יָנוֹקָא מִי מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא אוֹ לָא. רַב נַחְמָן אָמַר לָא מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא וְרַב פַּפֵּי אָמַר מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא אָמַר רָבָא כהילכת׳הִילְכְתָא מְשַׁוּוּ אִינָשֵׁי בְּרָא שליח׳שְׁלִיחָא בִּמְקוֹם אַבָּא.: מתני׳מַתְנִיתִין: אָמַר לִשְׁנַיִם תְּנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
גמ׳ אף גט ישנו לאחר מיתה כו׳. נ״ב יש מקשים מה השיב התרצן יותר ממה שהקשה המקשן הלא גם המקשן ידע שאין גט לאחר מיתה ונראה שרבי אבהו הקשה מאחר שבאת לדמות מתנה לגט הלא מתנה אינה שוה לגט אפילו במה דמסתבר לדמות דמתנה היכא שאמר השכ״מ בחיים כתבו ותנו אז נותנין אפילו אחר מיתה אם כן גט שכיב מרע נמי כשאמר כתבו או תנו יתנו אפילו לאחר מיתה וזהו ליתא בודאי אלמא דלא דמי גט למתנה ומשני הכי השתא בשלמא מתנה אפילו אם מצוה להדיא שיתנו לאחר מיתה נותנין וגבי גט היכא שאומר שיתנו לאחר מיתה פשיטא שאין כותבין ונותנין וזהו מן הסברא שהכל יודעים ומשום הכי ליכא לדמויי גט למתנה בכי האי גוונא ודו״ק. רש״י בד״ה דאמר רב הונא בפרק מי שאחזו. נ״ב פירוש רצה לומר שזו אינו מדברי רב הונא כלל ואע״פ דבפרק מי שאחזו איתא נמי להא מכל מקום סבר רש״י דזו אינו אלא מדברי התלמוד דאל״כ הל״ל נמי ומתנתו כגיטו ומדאמר ומה גיטו משמע דתלמודא הוא דדייק הכי ודו״ק ואפשר דקשה נמי מה בא רב הונא להשמיע לנו דהא פשיטא דמתנת שכיב מרע בכולה או מצוה מחמת מיתה דלא בעי קנין אלא תלמודא הוא דדייק הכי מדברי רב הונא שכך הוא פסק הלכה אכן התוס׳ ס״ל שמדברי רב הונא הוא ומתרצין נמי מה שבא להשמיע לנו ודו״ק. (עיין במהרש״א): בד״ה במקצת כו׳ מחמת מיתה הואיל כו׳. רב אין כאן הוכחה שמצוה מחמת מיתה ושמא כמתנת בריא הוא לאפוקי בכולה מדלא שייר לעצמו בודאי מחמת מיתה הוא ודו״ק. (עיין במהרש״א):
תוס׳ בד״ה כדי כו׳ יש לו דין שכיב מרע כו׳. רב נ״ל מצוה מחמת מיתה:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×